תפילה וקדיש
קדיש ותפילה באזכרה
סדר האזכרה ליד הקבר: תהילים, אל מלא רחמים וקדיש. למה צריך מניין דווקא שם, מי אומר קדיש וכמה זמן, ומה מכינים מראש.
6 דקות קריאהעודכן ב־
באזכרה ליד הקבר יש סדר שחוזר כמעט בכל משפחה: קוראים פרקי תהילים, אומרים ״אל מלא רחמים״ בשמו של הנפטר, אומרים קדיש, ולעיתים מוסיפים דברים לזכרו. הטקס עצמו קצר.
מה שמחייב הכנה מראש הוא דבר אחד: הקדיש נאמר רק במניין, ובבית עלמין קל מאוד להגיע בלי עשרה. כל השאר — כמה פרקים, מי קורא, אם מדברים ומי — נתון להחלטה של המשפחה.
למי המדריך הזה
הוא נכתב למי שמארגן, ולא למי שיושב בשקט ומשתתף.
- משפחה שמארגנת אזכרת שלושים או יום שנה
- מי שצריך לדעת מה אומרים ובאיזה סדר
- מי שלקח על עצמו לוודא שיהיה מניין בבית העלמין
- בן או בת שיאמרו דברים ולא יודעים כמה זמן זה לוקח
- משפחה שאינה דתית ורוצה שהטקס יהיה מכובד ונכון
מה חשוב לדעת עכשיו
חמישה דברים שמכריעים אם האזכרה תתנהל בשקט או בלחץ.
- מניין — הדבר היחיד שאי אפשר לאלתר ברגע האחרון
- תאריך — לוודא מול חברה קדישא שקברה או מול רב, במיוחד בשנה הראשונה
- מיקום החלקה — רבים מהמשתתפים לא היו בלוויה, והם לא ימצאו לבד
- ספרון — בעמידה, בחוץ ובלי ספרון, כמעט אף אחד לא משתתף בפועל
- אורך — אזכרה ליד הקבר היא קצרה. כדאי לתכנן את הדברים לפי זה
סדר האזכרה
הסדר משתנה מעט בין קהילות, אבל השלד דומה כמעט תמיד:
- פרקי תהילים — לפי רשימה שמקובלת בקהילה או שמופיעה בספרון
- פסוקים מפרק קי״ט לפי אותיות שם הנפטר ולפי אותיות המילה ״נשמה״
- במשפחות רבות — לימוד משניות לעילוי נשמה, גם הוא לפי אותיות השם
- ״אל מלא רחמים״ — נאמר בשמו של הנפטר, לעיתים על ידי חזן או מי שמנהל את הטקס
- קדיש — במניין
- דברים לזכרו — כשהמשפחה בוחרת בזה
- הנחת אבן קטנה על המצבה בסיום הביקור
- יש משפחות שמוסיפות נתינת צדקה במקום או מיד אחריו
תהילים ואותיות השם
בפרק קי״ט מסודרים הפסוקים לפי אותיות האלף־בית, שמונה פסוקים לכל אות. המנהג הרווח הוא לקרוא את הפסוקים שמתאימים לאותיות שם הנפטר, ואחריהם את הפסוקים של האותיות שמרכיבות את המילה ״נשמה״. ספרוני אזכרה מקובלים מסדרים את זה מראש, כך שאין צורך לחפש דפים.
רשימת פרקי התהילים הנוספים שקוראים ליד הקבר אינה אחידה — יש מנהגים שונים, ולכל קהילה נוסח משלה. אם יש בידכם ספרון מבית הכנסת או מחברה קדישא, הוא בדרך כלל מסודר לפי המנהג המקומי, וזה בדרך כלל השיקול הפשוט ביותר.
״אל מלא רחמים״
״אל מלא רחמים״ היא תפילת הזכרה שבה מזכירים את שם הנפטר ואת שם אביו או אמו, לפי הנוסח הנהוג. במשפחות רבות מבקשים מחזן, מרב או מאדם מבית הכנסת לומר אותה, כי הנוסח נאמר בניגון והשם נכנס לתוכו.
כדאי לכתוב את השם המלא על פתק ולמסור אותו מראש למי שאומר. ברגע עצמו קשה להכתיב שמות, ובוודאי קשה לתקן באמצע.
קדיש — מי אומר וכמה זמן
הקדיש נאמר בציבור של עשרה גברים בני מצווה ומעלה. המנהג הרווח הוא שבן אומר קדיש על הורה, וכשאין בן נוהגים למנות קרוב או אדם אחר שיאמר. בקהילות אשכנזיות רבות אומרים קדיש על הורה אחד עשר חודשים; בקהילות ספרדיות רבות נוהגים להפסיק בתום אחד עשר החודשים למשך שבוע ולחזור לומר עד יום השנה. ביום השנה עצמו נוהגים לומר קדיש בתפילות היום.
השאלה אם בת אומרת קדיש, ובאילו תנאים, נחלקו בה פוסקים, והמנהג בה שונה מקהילה לקהילה — יש שנוהגים כך ויש שלא. גם השאלה מי אומר קדיש כשאין בנים תלויה במנהג ובנסיבות. אנחנו לא מכריעים בשאלות האלה ולא ממליצים בהן.
כאשר נדרשת הכרעה הלכתית במקרה מסוים, מומלץ להתייעץ עם רב.
כשאין מניין בבית העלמין
זה קורה הרבה: אנשים מאשרים הגעה ולא מגיעים, בית העלמין גדול, והחלקה רחוקה מהשער. מה שנוהגים לעשות במקום — לבקש ממבקרים אחרים בבית העלמין להצטרף לכמה דקות, או לתאם מראש עם חברה קדישא או עם בית כנסת קרוב שישלימו.
כשבכל זאת אין עשרה, קוראים תהילים ואומרים ״אל מלא רחמים״, ואת הקדיש אפשר לומר בתפילה בבית הכנסת באותו יום. מה נאמר ומה לא, וכיצד נוהגים במקרה מסוים — תלוי במנהג ובפרטים.
כאשר נדרשת הכרעה הלכתית במקרה מסוים, מומלץ להתייעץ עם רב.
כשהתאריך חל בשבת או בחג
אין עולים לבית העלמין בשבת ובחג. כשיום השנה חל באחד מהם, משפחות מקדימות את העלייה לקבר ליום שלפני או דוחות אותה ליום שאחרי, ויש בזה מנהגים שונים. יש גם הנוהגים שלא לעלות בערב שבת אחר הצהריים.
יש בלוח ימים נוספים שבהם קיימים מנהגים שונים לגבי עלייה לקבר. את אמירת הקדיש עצמה אפשר לקיים בתפילה בבית הכנסת גם ביום שאין עולים בו לקבר, ולכן אין צורך להזיז את הכול בגלל התאריך.
כאשר נדרשת הכרעה הלכתית במקרה מסוים, מומלץ להתייעץ עם רב.
כהנים במשפחה
כהנים אינם נכנסים לבית העלמין. במשפחת כהנים זה משפיע על האזכרה בפועל: מי עומד היכן, האם אפשר לשמוע ולהשתתף מחוץ לגדר, ולפעמים גם על בחירת מיקום החלקה עוד בשלב הקבורה.
הפרטים תלויים במבנה בית העלמין ובמצב המשפחתי, ואי אפשר להכריע בהם מראש דרך אתר. כשיודעים על כך מראש — קל יותר לתאם.
כאשר נדרשת הכרעה הלכתית במקרה מסוים, מומלץ להתייעץ עם רב.
דברים לזכרו
במשפחות רבות אחד מבני המשפחה או חבר קרוב אומר כמה מילים. אין לזה נוסח ואין אורך מחייב. מה שכן עוזר: להחליט מראש מי מדבר ובאיזה סדר, לכתוב את הדברים, ולזכור שבחוץ, בעמידה, בשמש או בגשם — קצר תמיד עובד טוב יותר.
אם ילדים משתתפים, כדאי לדבר איתם מראש על מה שיקרה שם. אזכרה שנייה או שלישית כבר מוכרת להם; הראשונה לא.
מה מנהג, מה משתנה ומה בחירה
שלוש שכבות, וכדאי לא לבלבל ביניהן. מה שאינו נתון לבחירה מוסבר בסעיפים שבהם מופנית השאלה לרב.
- מנהג רווח בכל הקהילות — קריאת תהילים, ״אל מלא רחמים״, והנחת אבן בסיום
- משתנה בין עדות — אילו פרקים בדיוק, סדר האמירה, לימוד משניות, ומשך אמירת הקדיש
- בחירה של המשפחה — אם מדברים ומי, אם מחלקים ספרונים, אם מתכנסים אחרי, ומה מגישים
- בחירה של המשפחה — אם מקיימים את האזכרה בבית העלמין, בבית או בבית כנסת
צ׳קליסט ליום האזכרה
רשימה קצרה שאפשר להעביר למי שנוסע ראשון לבית העלמין.
- ספרונים מודפסים עם הפרקים ועם שם הנפטר
- פתק עם השם המלא לאמירת ״אל מלא רחמים״
- כיפות לגברים שמגיעים ישר מהעבודה
- ספרי תהילים נוספים למי שמעדיף ספר שלם
- נר, גפרורים ומשהו שחוסם רוח
- מים, כוסות ומפיות
- כיסאות למבוגרים וצל, לפי העונה
- שילוט לחלקה או אדם שממתין בשער ומכוון
- שקיות אשפה — בבית העלמין לא תמיד יש פח קרוב
מה שוכחים
את סדר התפילה כמעט אף אחד לא שוכח. שוכחים את מה שמסביב.
- שהשם המלא לאמירת ״אל מלא רחמים״ צריך להיות כתוב מראש
- שבבית עלמין גדול אנשים מסתובבים ומאחרים, ולכן צריך מכוון בשער
- מים. גם בחורף, ובוודאי בקיץ
- שעמידה של רבע שעה על אדמה לא ישרה אינה מובנת מאליה למבוגרים
- שבשעות הצהריים בקיץ בית עלמין פתוח הוא מקום קשה
- מי אוסף את הכול בסיום ולוקח מהמקום
- לתאם מראש מי אומר מה, כדי שלא יהיה רגע של שתיקה מביכה
מצבים מיוחדים
האזכרה נופלת בתאריך קבוע, אבל התנאים סביבה משתנים מדי שנה.
- בית עלמין רחוק מהמשפחה — אפשר לקיים אזכרה בבית או בבית כנסת, ולעלות לקבר במועד נפרד
- משתתפים מבוגרים — צל, כיסאות ומרחק הליכה קצר מהחניה קובעים מי בכלל מגיע
- משפחה מפוזרת בחו״ל — יש משפחות שמחברות שיחת וידאו קצרה מהקבר
- קיץ — שעות הבוקר או שעה לפני השקיעה עדיפות על הצהריים
- חורף — גשם, בוץ ושבילים חלקלקים. מטריות ונעליים מתאימות אינן פרט שולי
- אזכרה שהיא גם הקמת מצבה — מתאמים מראש עם מי שמבצע, כי זה משנה את המועד ואת מספר המשתתפים
מה אנחנו עושים בפועל
הצד המעשי של האזכרה הוא מה שאנחנו לוקחים על עצמנו: ספרונים מודפסים עם הפרקים ועם שם הנפטר, כיפות, ספרי תהילים, כיסאות וצל בבית העלמין, מים, ונר עם מחסה מרוח. בסיום אנחנו אוספים הכול ומשאירים את המקום נקי.
את מי שיאמר ״אל מלא רחמים״ ואת השלמת המניין מארגנים בדרך כלל דרך בית הכנסת, חברה קדישא או המשפחה עצמה.
מתי לשאול רב, ולמי לפנות על השאר
שאלות שמופנות לרב: מי אומר קדיש וכמה זמן, מה עושים בלי מניין, מה נוהגים כשהתאריך חל בשבת או בחג, ומה נוהגים במשפחת כהנים. התשובה בהן תלויה במנהג הקהילה ובפרטי המקרה.
שאלות של תאריך כדאי לברר מול חברה קדישא שביצעה את הקבורה, כי אצלה מתועדים מועד הפטירה ומועד הקבורה. שאלות של ציוד, כיסאות, ספרונים וכיבוד — אלינו.
כאשר נדרשת הכרעה הלכתית במקרה מסוים, מומלץ להתייעץ עם רב.
שאלות נפוצות
כמה זמן לוקחת אזכרה ליד הקבר?
ברוב המשפחות מדובר בטקס קצר של כרבע שעה עד חצי שעה, תלוי בכמה פרקים קוראים וכמה אנשים מדברים. ההתכנסות שאחרי היא החלק הארוך יותר.
מה עושים אם אין מניין באזכרה?
קוראים תהילים ואומרים ״אל מלא רחמים״. אפשר לבקש ממבקרים אחרים בבית העלמין להצטרף לכמה דקות, ואת הקדיש לומר בתפילה בבית הכנסת. בשאלה מעשית כדאי לשאול רב.
מי אומר קדיש כשאין בנים?
נוהגים למנות קרוב משפחה או אדם אחר שיאמר. המנהגים שונים בין קהילות, וגם השאלה אם בת אומרת קדיש נתונה במחלוקת בין פוסקים. זו שאלה לרב הקהילה, ולא החלטה של ספק שירות.
כמה זמן אומרים קדיש על הורה?
המנהג הרווח בקהילות אשכנזיות הוא אחד עשר חודשים. בקהילות ספרדיות רבות מפסיקים בתום אחד עשר החודשים לשבוע וחוזרים לומר עד יום השנה. יש הבדלים נוספים — כדאי לברר מה המנהג בבית הכנסת שלכם.
איך יודעים אילו פרקים מתאימים לאותיות השם?
בפרק קי״ט יש שמונה פסוקים לכל אות. בספרוני אזכרה מסדרים את הפסוקים לפי אותיות השם ואחריהם לפי אותיות ״נשמה״. אפשר להכין ספרון כזה מראש, כך שאף אחד לא מחפש דפים בעמידה.
אפשר לקיים אזכרה בלי לעלות לקבר?
כן. יש משפחות שמקיימות אזכרה בבית או בבית כנסת — תפילה, לימוד, ״אל מלא רחמים״ וקדיש במניין — ועולות לקבר במועד אחר. זו החלטה של המשפחה.
מה עושים כשיום השנה חל בשבת?
אין עולים לקבר בשבת. נוהגים להקדים ליום שלפני או לדחות ליום שאחרי, לפי המנהג. את הקדיש אומרים בתפילות של יום השנה עצמו. כדאי לוודא את הדרך הנכונה עם רב.
צריך רב או חזן באזכרה?
לא בהכרח. משפחות רבות מנהלות את האזכרה בעצמן בעזרת ספרון. רב או חזן עוזרים כשרוצים ש״אל מלא רחמים״ ייאמר בנוסח, וכשהמשפחה אינה בטוחה בסדר.
אם תרצו שנדאג לזה
- ארגון אזכרההאזכרה מגיעה כשהשגרה כבר חזרה וכל מי שעזר בשבעה חזר לחייו. אנחנו עוזרים לתכנן אותה מראש: ציוד בבית העלמין, הכוונת המשתתפים, כיבוד, ספרונים ומזכרות — ואירוח אחרי, כשצריך.
- ציוד וכיבוד לאזכרהכיסאות, מים, הצללה ושולחן קטן ליד הקבר. שתייה ועוגה לברכות לעילוי נשמה. ספרונים לחלוקה. וכשיש התכנסות אחרי — גם הכיבוד שם. מביאים, מציבים, ולוקחים הכול בסוף.
- הנצחהנרות נשמה, ספרי תהילים עם הקדשה, ספרוני זיכרון, כרטיסים ומזכרות לחלוקה באזכרה. עם השם, התאריך וההקדשה — ועם הדמיה לאישור לפני שמשהו יוצא לייצור.
עוד במדריך
- מה מארגנים לאזכרה — רשימה מסודרתתאריך, מניין, בית העלמין, ספרונים, כיבוד והתכנסות אחרי: לוח זמנים לאזכרת שלושים וליום שנה, ממה שמתחילים ועד הפינוי בסוף.
- תאריך עברי ולועזי של אזכרהאיך נקבע יום השנה לפי הלוח העברי, למה התאריך הלועזי משתנה כל שנה, מה מסבך בשנה מעוברת ובשנה הראשונה, ואיפה מוודאים את התאריך.
- תפילות ומניין בבית האבליםמניין בבית האבלים: למה מתפללים דווקא בבית, איך מארגנים שלוש תפילות ביום, מה צריך להכין, ומה עושים כשלא מצליחים להשלים עשרה.
- כיבוד בבית העלמין ולאחר העלייה לקברמה מגישים ליד הקבר ומה בהתכנסות שאחרי, למה מגוון הברכות חשוב יותר מהכמות, ומה חשוב לזכור לגבי ניקיון וכבוד המקום.
- נר נשמה, כיפות, סידורים ותהיליםארבעת הפריטים שחוזרים בכל לוויה, שבעה ואזכרה: מתי מדליקים נר נשמה וכמה זמן הוא דולק, באיזה נוסח סידור לבחור, וכמה כיפות ותהילים להזמין.